וייס נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

1.פסק דין בתביעה שעילתה – לאו עילה היא כלל, מעיקרא.

2.די אם יצוין, שגם לשיטת התובע לא מגיע לו דבר וחצי דבר מהנתבעת; חזית המחלוקת בין הצדדים, לכל היותר, בשאלת ההוצאות.

3.ליבת העובדות – אינה במחלוקת. במועד מסוים קודם שהוגשה התביעה פרסמה הנתבעת, למיטב הידיעה במצוות המפקח על הביטוח במשרד האוצר, רשימה של זכאים או מבוטחים לגביהם סברה היא שזכאים הם לקבל כספים אך לא בקשו לממש את זכותם, אולי בשל כך שלא ידעו זאת. ברשימה זו נכללו גם פרטיו של התובע – שמו ומספר תעודת הזהות שלו.

4.לאור פרסום זה, הוגשה התביעה דנן. מעבר לכך, יוטעם, שסעיפים 1 עד 3 של כתב התביעה מפרטים עילה לפיה מגיעים לתובע כספים מהנתבעת ומטעמים כאלה ואחרים לא ידע או לא היה מודע לזכויותיו.

5.ואכן, לימים התברר, שלא בכדי לא היה התובע מודע לזכויותיו, ונבע הדבר, מן הסתם, בשל כך, שכבר לא היו כאלה.

6.בנסיבות אלה פנה בא כוחו הנכבד של התובע לטענה שמגיעות לתובע הוצאותיו בשל כשל שהיה מנת חלקה של הנתבעת במתן תשובה לפניותיו. ברם, בירור ראייתי, בתיק זה, לא התנהל, זאת, לא בכדי, ואגב כך גם אין בית המשפט יודע האם השיבה הנתבעת למכתבי בא כוח התובע באופן מיטבי יותר, או פחות. מכל מקום, יוטעם, שאפילו לא השיבה הנתבעת לפניות שנשלחו אליה באופן מהיר וענייני, ספק עד כמה יש בכך כדי לבסס דבר וחצי דבר בפי התובע, אם ממילא לא הגיע לו דבר.

7.דומה, נסיבות אלה מצדיקות, את דחיית התביעה ללא צו להוצאות, ואף מתקשה אני להעלות בדעתי מצב דברים מובהק יותר לפסיקה בדבר דחיית תביעה ללא הוצאות.

8.ניתנה הדעת לפסיקה שציין בא כוח התובע בסיכומיו, ואולם, זאת, אינה רלוונטית לנסיבות אלה. בה"פ (מחוזי י-ם) 6341/07 המשיבה לא היתה כלל חברת ביטוח כלשהי, ופסיקה זו, לפיכך, אינה משליכה על ענייננו דבר וחצי דבר. גם ת. א. 52243-10-10 (מחוזי י-ם) אין עניינו בחברת ביטוח כלשהי, ומעבר לכך, בתיק דהתם בניגוד לתיק דנן, נוהלו הוכחות. פשיטא ששאלת ההוצאות נשקלה, לפיכך, באופן אחר. ובת.א. 19438-11-12, שאמנם דומה במעט לענייננו, נפסקו אמנם הוצאות, אך זאת בשל העדר הגנה.

ניתן היום, ד' אדר תשע"ד, 04 פברואר 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: